ריח העשן החזק היה הדבר הראשון שתפס אותי.
ישבתי בסלון בבית ביום שישי האחרון,
כשלפתע הרחתי ריח חזק של מדורה.
“מוזר”, חשבתי, “לא זכור לי שהדלקתי קטורת או נרות”.
משהו גרם לי לקום ולבדוק.
כשיצאתי החוצה, ראיתי את זה –
מעבר לכביש, שריפה ענקית בחורשה.
עשן שחור מילא את השמיים,
והרוח המזרחית העיפה גיצים לכל עבר.
ואז משהו מעניין קרה.
בלי לחשוב יותר מדי, הגוף פשוט…
ידע מה לעשות.
כמו תוכנית חירום שמופעלת אוטומטית.
צעד אחרי צעד:
לוודא שכוחות הצלה בדרך – בדיוק שמעתי קולות של כבאית שמתקרבת.
להעיר את מי שבבית.
להתקשר לשכנים
להזיז את המכוניות.
לקחת תיק עם דברים חשובים.
לסגור חלונות.
להביא צינור מים.
להתרחק.
הכל קרה בצורה אוטומטית, בלי לעצור יותר מדי לחשוב.
ואז הבנתי משהו חשוב.
מה שקרה באותם רגעים
דומה מאוד למה שאני מדברת עליו
כשאני מסבירה ללקוחות על אוטומציה בעסקים.
כשאני חושבת על זה עכשיו,
אני מבינה איך המוח שלנו בונה “אוטומציות” –
תגובות אוטומטיות למצבי חירום.
בדיוק כמו האוטומציות שאנחנו צריכים בעסקים שלנו.
“אוטומט” טוב נבנה מראשכשראיתי את האש, לא הייתי צריכה לחפש באינטרנט “מה עושים בזמן שריפה”. הידע כבר היה שם.
זה כמו שיצרתי בעסק משפך אוטומטי לכל מי שרוכשת את הקורס הדיגיטלי שלי. ברגע שממשתפת חדשה מצטרפת, הכל מתחיל לעבוד: הודעת WhatsApp של קבלת פנים, משלוח של החומרים בזמן, והכל בצורה חלקה – בלי שאני צריכה לעשות משהו עם זה.
במצב חירום – אין זמן לאלתרבאותם רגעים מול האש, אין זמן להתלבט. או שיש תכנית מוכנה, או שמאלתרים – וזה לא תמיד טוב.
ככה זה גם בעסק – כשמגיע גל של לקוחות חדשים, כשיש עומס לא צפוי – אנחנו רוצים שהמערכות האוטומטיות שלנו יהיו מוכנות ויעבדו.
ככל שזה ברור ומוגדר יותר – זה עובד טוב יותרכשהייתי צריכה להגיד לבני המשפחה מה לעשות, לא היה זמן להסברים ארוכים. “קום מהר, קח את התיק, צא החוצה” – קצר וברור.
גם באוטומציה בעסק – ככל שהתהליך ברור יותר, ככה הוא עובד טוב יותר. לא צריך לסבך.
לסיכום
היה לנו נס גדול 
למרות עוצמת השריפה והרוח החזקה,
אף אדם לא נפגע ושום בית לא ניזוק.
ואני בהודיה גדולה על כך.
זכינו לראות את עוצמת הקהילה
את ההתגייסות של אנשי המושב
אין דברים כאלו
זכות גדולה 
שנדע בשורות טובות
עינת 
